שמע ישראל

कविता भगवान की दिव्यता पहचान करने के लिए और उसके आधिपत्य स्वीकार करने के लिए इस्राएल के लोगों के लिए एक कॉल है

מבחינת תוכנו, הפסוק הוא קריאה לעם ישראל להכיר באלוהותו של ה' ולקבל את עול מלכותו, בהיותו אלוהיו של עם ישראל, ובהיותו אחד ויחיד (כתפיסת המונותאיזם). במקור אמר אותו משה רבנו במהלך נאומו לעם ישראל לפני מותו. הגמרא מציינת שהפסוק נאמר עוד לפני כן על ידי בני יעקב ליעקב לפני שנפטר:

אמר ר' שמעון בן לקיש: 'ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם' - בקש יעקב לגלות לבניו קץ הימין ונסתלקה ממנו שכינה. אמר: 'שמא חס ושלום יש במיטתי פסול, כאברהם שיצא ממנו ישמעאל וכאבי יצחק שיצא ממנו עשיו?' אמרו לו בניו: 'שמע ישראל: ה' אלהינו ה' אחד. כשם שאין בלבך אלא אחד, כך אין בליבנו אלא אחד.' באותה שעה פתח יעקב אבינו ואמר: 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד'.

– תלמוד בבלי, מסכת פסחים דף נו ע"א

בספר התורה מופיע הפסוק "שמע ישראל" ובו האותיות עי"ן של "שמע" ודל"ת של "אחד" מוגדלות (אותיות רבתי). בעקבות כך הוא נדפס כך גם בחלק מהסידורים. לפי התלמוד הבבלי (מסכת ברכות, דף י"ג ע"ב) חשוב להאריך ולדייק בהגיית המילה "אחד", בעיקר באות דל"ת, וזאת על מנת שלא ישתמע שאלוהי ישראל הוא אלוהים אחר (בעקבות החלפת האות דל"ת ברי"ש). הפסוק נתפס, עוד מימי התלמוד, כעיקר קריאת שמע, ולכן נוהגים להאריך בו במיוחד ולכוון בו יותר מבשאר הפרשיות.

הפסוק "שמע ישראל" מסמל לעתים את הידיעה הבסיסית ביותר שכל יהודי צריך לדעת. כך, למשל, מציג ארגון יד לאחים ילדים יהודים הגדלים עם אביהם הערבי בכפר ערבי כילדים שאינם יודעים לומר "שמע ישראל".[1] בשנת 2001 יצאה מפלגת ש"ס בקמפיין פרסום גדול להחדרת הכרת הפסוק שמע ישראל, לאחר שהרב עובדיה יוסף חלם שהמשיח אמר לו שהוא אינו בא כי יש מיליון ילדים שאינם יודעים את "שמע ישראל".

האדמו"ר מקאליב הרב מנחם מנדל טאוב תיקן את אמירת "שמע ישראל" בסיום כל תפילה לזכר נספי השואה, וכמו כן מעודד אמירת "שמע ישראל" כזכר לנספי השואה בסיום עצרות המוניות בציבור הדתי והחרדי. גם שמו של מכון ההנצחה לנספי השואה שיזם האדמו"ר מקאליב הוא "שמע ישראל", וכך גם שמה של האנציקלופדיה שיצאה מטעם המכון שבה רוכזו סיפורי האמונה ומסירות הנפש של הנספים.